פסיקת בית משפט בעניין חיוב במע”מ
רקע עובדתי קצר:
- תבעתי עו”ד בדרישה להחזר שכר טרחה ששולם במלואו ומראש עבור שירות משפטי שלא ניתן בסופו של דבר
- בפסק הדין נקבע שעוה”ד תשלם לי סכום מסוים בתוספת מע”מ
השאלה היא האם עלי להנפיק חשבונית כנגד התשלום.
באתר האינטרנט של מע”מ נכתב במפורש:
“מס ערך מוסף (מע”מ) – מוטל על עיסקה בישראל, על יבוא טובין, ועל מתן שירותים, בשיעור אחד ממחיר העיסקה או הטובין, כפי שקבע שר האוצר בצו.
המס מוטל גם על עסקת אקראי שעשה אדם כל שהוא, אף אם אינו רשום כעוסק, ובתנאי שיש לעסקה אופי מסחרי ובמסגרתה נמכרו טובין או ניתן שירות או שנמכרו מקרקעין והקונה הוא עוסק.”
האם יתכן שאדם יחויב במע”מ כשלא רק שאותו אדם איננו עוסק ואיננו בעל פנקס חשבוניות, אלא שכלל לא ניתן כאן שום שירות, לא נמכר דבר ול”עסקה” אין כל אופי מסחרי אלא אופי של השבת סכום כסף ששולם. היתכן שהלקוח שילם את המע”מ בעת ההתקשרות, וכרגע נאלץ לשלם אותו למעשה בפעם השניה כשסכום המע”מ למעשה מנוכה מהסכום שקיבל לידיו בחזרה? אם אני קונה טלוויזיה ב 1,000 שקלים + מע”מ שהם 1,170 שקלים, ולמחרת מתחרט ומבטל את העסקה – אני הרי מקבל בחזרה את מלוא הסכום ששילמתי ולא רק את הסכום מנוכה המע”מ, ואינני נדרש להפיק חשבונית במצב שכזה.
אשמח להחכים ממומחי המע”מ איך הם רואים את הסוגיה.
תודה